המלחמה על הילדים

55 שנים קיים חוק במדינת ישראל בו בעת גירושין הילדים עוברים אוטומטית לאם. לא עוד. בשנה האחרונה החוק מעורר סערה בקרב גברים המעוניינים במשמורת משותפת ובקרב נשים החוששות שהאינטרס הגברי הוא כלכלי בלבד.

חזקת הגיל הרך היא הנוגעת למשמורת הילדים עד גיל 6 לאחר גירושים של ההורים. מדובר בחוק משנת 1962 (סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות) הקובע: "ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת".

במילים אחרות המשמעות היא שילד עד גיל 6 עובר לאם באופן אוטומטי אלא אם כן ההורים הסכימו בינהם על משמורת משותפת או שהאב הצליח להוכיח שהאם אינה ראויה למשמורת.

לאחרונה חזקת הגיל הרך זוכה לביקורת גוברת בישראל. יש כאלו הטוענים כי חזקת הגיל הרך מקבעת נורמות שאינן שויוניות, ואינה הולמת את טובתו של הילד, ולהפך, כאלה הרואים בה כפתרון הנכון והמוצלח ביותר.

בשנת 2005 הוקמה "ועדת שניט" שמונתה על ידי שרת המשפטים דאז, ציפי לבני, מטרת הועדה הייתה לבחון את הכללים הקיימים לחלוקה ושיתוף באחריות ההורית כאשר ההורים אינם חיים ביחד.

במסקנותיה של וועדת שניט שפורסמו בינואר 2012, המליצה הוועדה לבטל את "חזקת הגיל הרך", ולא להמיר אותה בכל חזקה חלופית על הילד, אלא בשותפות באחריות ההורית למימוש זכויות הילד. ההחלטה עדיין לא יצאה לפועל ומעוררת מחלוקות רבות לעומת זאת כן נראה שינוי באופן השיפוט בסוגיות המשמורת.

משני צדי המתרס תומכים בביטול חזקת הגיל הרך ארגונים ועמותות כמו: א' זה אבא, הקואליציה למען הילדים והמשפחה, הקשב"ה – התנועה לקידום שוויון בהורות.  מאידך, מתנגדים ארגוני נשים ופעילות פמיניסטיות כגון נעמת, ו"שדולת הנשים".

אלה התומכים בביטול חזקת הגיל הרך טוענים כי החזקה גוזלת מהאב ומהילד אחד את השני, החזקה לדעתם נוגדת את ההיגיון הבריא וחוקי הצדק הטבעיים בשוויון בין ההורים. התומכים משוכנעים כי כיום אין מקום לחזקה שכזו במדינת ישראל שהיא המדינה המערבית היחידה בה קיימת. נטען כי בימינו המצב השתנה, קיימים אבות המבקשים לקחת חלק פעיל בגידולם וחינוכם של ילדיהם שלצערם חזקה משנת  1962  מקפחת אותם,מבחינה בין הורה סוג א' והורה סוג ב'. מעין אמירה של החברה בחסות השלטון כי האב אינו ראוי להורות כמו האם.

א זה אבאצילום: אמיר בן ארצי, יח"צ, הפגנה של הארגון "א' זה אבא" בעד ביטול חזקת הגיל הרך

הייתם מצפים ככל הנראה שנשים-פמיניסטיות יתנגדו לחזקת הגיל הרך שמשמרת את מקומה של האישה כעקרת בית, הדמות המרכזית בגידולם וטיפולם של הילדים בעוד הגבר כדמות נתפס כדמות שמפרנסת ויוצאת לעיסוקים.

אך לא כך הדבר, יש מתנגדות רבות לביטול חזקת הגיל הרך, הטענה המרכזית היא כי לא קיימת חלופה הולמת לחזקת הגיל הרך. משמורת משותפת משמעה הפחתת מזונות, פגיעה במצב הכלכלי, שכן בשטח הנטל על האישה נשאר גדול .לטענת האמהות ביטול החזקה עלול להוביל במקרים רבים לפגיעה ברווחה וכלכלת הילד. ללא חזקת הגיל הרך, טוענות, הילדים יהיו חשופים לסכסוכים קשים, אכזריים ובלתי נגמרים בין ההורים.

 

נשים2
הפגנה נגד ביטול חוק חזקת הגיל הרך מול ביתה של שרת המשפטים, איילת שקד. "הארץ", 26.06.2016, צילום: דודו בכר

על דבר אחד אין וויכוח: משמורת על ילדים, ובפרט בגיל הרך, הוא עניין אמוציונאלי במיוחד ועם רגשות פרטיים – מתקשה החוק להתמודד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s